רק להיום

3 בספטמבר

ענווה שבאה מאנונימיות

ענווה היא תוצר-לוואי שמאפשר לנו לגדול ולהתפתח באווירה של חירות. היא מסירה מעלינו את הפחד שהדברים שאנו מספרים כמכורים יגיעו לידיעת מעסיקינו, משפחותינו או חברינו.

טקסט בסיסי, עמוד 73-72

רבים מאתנו אולי לא מבינים את הרעיון אנונימיות היא הבסיס הרוחני לכל מסורותינו. שאלנו את עצמנו איך זה יכול להיות. מה הקשר בין אנונימיות ובין החיים הרוחניים שלנו? התשובה היא - יש קשר! אנו מטפחים ושומרים על האנונימיות שלנו ובכך אנו זוכים לגמול רוחני שהוא מעל הבנתנו. יש משהו נשגב בעשיית דבר מה למען אדם אחר מבלי לספר על כך לאף אחד. כשאנו מתגברים על הדחף להודיע בגאווה לכל העולם, שאנו חברים באנ-איי - ובעצם, לבקש מכולם להודות כמה שאנחנו נפלאים - אנו מעריכים עוד יותר את ההחלמה שלנו. ההחלמה היא מתנה שקיבלנו מכוח גדול מאתנו. אם נתרברב בקשר להחלמה שלנו, כאילו אנו עשינו את זה, נרגיש גאוות-שווא, ונחשוב שאנו ממש גדולים. אם נשמור על אנונימיות, נגיע לענווה ונרגיש אסירות-תודה. החלמה עצמה היא הפרס; הכרזה פומבית לא תוסיף כהוא זה.

רק להיום:

החלמה עצמה היא הפרס; אני לא צריך אישור פומבי להחלמה שלי. אשמור על האנונימיות שלי ואטפח אותה.


                                                        האם מילאת כבר את הסקר האנונימי? להשתתפות לחצו כאן