האם זה מתאים לי?

האם אני מכור?

רק אתה יכול לענות על שאלה זו. יתכן שזה לא יהיה קל. כל משך השימוש שלנו אמרנו לעצמנו: “אני יכול לשלוט בזה.” אפילו אם זה היה נכון בהתחלה, עכשיו זה כבר לא. הסמים שלטו בנו. השתמשנו כדי לחיות, וחיינו כדי להשתמש. המכור הוא אדם שחייו נשלטים על ידי הסמים.

יתכן שאתה מודה שיש לך בעיית-סמים, אך אינך חושב על עצמך בתור מכור. לכולנו יש דעות קדומות על “מכורים”. ברגע שאתה מתחיל לנקוט בפעולה חיובית, זו לא בושה להיות מכור. אם אתה יכול להזדהות עם הבעיות שלנו, יתכן שתוכל להזדהות גם עם הפתרון שלנו. השאלות הבאות נכתבו על ידי מכורים אשר מחלימים במכורים אנונימיים. אם יש לך ספקות אם אתה מכור או לא, הקדש מספר דקות לקרוא את השאלות שלהלן, וענה עליהן בכנות כמיטב יכולתך.

“אז, האם אני מכור?”

זו שאלה שרק אתה יכול לענות עליה. כל אחד מאיתנו ענה ב”כן” על מספר שונה של שאלות. מספר התשובות החיוביות לא היה כל כך חשוב כמו ההרגשה הפנימית ואיך שההתמכרות השפיעה על חיינו. 

אחדות מהשאלות האלה אפילו לא מזכירות סמים. זה מפני שהתמכרות היא מחלה המשפיעה על כל תחומי-חיינו, אפילו על אותם תחומים שבמבט ראשון אין להם כלל קשר לסמים. הסמים השונים בהם השתמשנו לא היו חשובים כמו הסיבות שלנו להשתמש בהם, וכמו מה שהם גרמו לנו.

כשקראנו את השאלות האלה לראשונה, הפחידה אותנו המחשבה שיתכן שאנחנו מכורים. אחדים מאיתנו ניסו להתחמק ממחשבה זו באומרם:

“השאלות האלה לא הגיוניות!”

או, “אני שונה- אני יודע שאני משתמש בסמים, אבל אני לא מכור. לי יש בעיות רציניות אמיתיות (רגשיות/משפחתיות/ בעבודה..)”

או, “סתם קשה לי עכשיו עם עצמי…”

או, “אני אוכל להפסיק כשאמצא את האהבה הנכונה, העבודה המתאימה, וכו’..”

אם אתה מכור, עליך להודות ראשית כל שיש לך בעיית-סמים לפני שתוכל לעשות צעד כלשהו לקראת החלמה. השאלות האלה, כשעונים עליהן בכנות, עשויות לעזור לך לראות איך השימוש שלך בסמים הפך את חייך לבלתי ניתנים לניהול. התמכרות היא מחלה, שבלי החלמה מובילה לבתי-סוהר, מוסדות ומוות. רבים מאיתנו הגיעו למכורים אנונימיים כי הסמים הפסיקו לגרום לנו את מה שהיינו צריכים שהם יעשו. התמכרות לוקחת מאיתנו את גאוותנו, את ההערכה העצמית שלנו, משפחותינו, האהובים עלינו, ואפילו את רצוננו לחיות. אם לא הגעת לנקודה זו בהתמכרותך, אין צורך שתגיע לשם. אנחנו גילינו שהגיהנום הפרטי שלנו נמצא בתוך תוכנו. אם אתה רוצה עזרה, אתה יכול למצוא אותה בחברותא של מכורים אנונימיים.

“חיפשנו, הושטנו יד לעזרה, ומצאנו את מכורים אנונימיים. הגענו לפגישה הראשונה של אנ-איי מובסים, ולא ידענו למה לצפות. לאחר שישבנו בפגישה, או כמה פגישות, התחלנו להרגיש שלאנשים איכפת ושהם מוכנים לעזור. למרות שהראש שלנו אמר לנו שלעולם לא נצליח, האנשים בחברותא נתנו לנו תקווה ועמדו על כך שאנו כן יכולים להחלים. מצאנו שלא חשוב מה חשבנו או עשינו בעבר, אחרים הרגישו ועשו כמונו. מוקפים בחברים מכורים, הבנו שאנו לא בודדים יותר. החלמה זה מה שקורה בפגישות שלנו.

אלה חיינו שמוטלים על כף המאזניים. לאחר שנוכחנו כי אנו חסרי-אונים מול התמכרותנו ושחיינו הפכו בלתי ניתנים לניהול הבנו כי למרות שאנו לא אחראים למחלתנו, אנו כן אחראים להחלמתנו. איננו יכולים להאשים יותר אנשים, מקומות ודברים בהתמכרותנו. עלינו להתמודד עם הבעיות והרגשות שלנו.

הגעה לפגישה הראשונה

כניסה לחדר של מכורים אנונימיים בפעם הראשונה אינו, לרוב, דבר קל ופשוט. כפי שכתוב בעלון אנ-איי בשם ‘ברוכים הבאים למכורים אנונימיים’: “אם אתה דומה לרובנו כשהגענו לפגישה ראשונה של מכורים אנונימיים, יתכן שתרגיש די מתוח ושתחשוב שכל אחד בפגישה מתמקד בך”. כשאתה מתבונן בחלל החדר יתכן שתראה אך ורק את ההבדלים שבינך לבין האחרים, אבל הדמיון אכן קיים. חשוב לתת הזדמנות לפגישה ולבוא יותר מפעם אחת. ישנם כאלה שאומרים שכשהם באו לפגישה הראשונה שלהם, זה היה כמו להגיע הביתה.

אם אתה כאן לא בשבילך אלא בשביל חבר או בן משפחה שיש לו בעיית התמכרות, העניין שונה. אפשר לדבר עם החבר או קרוב המשפחה ולהסביר לו שאנ-איי קיים, אך באופן עקרוני, על המכור לקחת את החלטת בקשת העזרה בעצמו, בשבילו ולא בשבילך.

אם אתה מוכן לבקש עזרה או רוצה לשאול שאלות, תתקשר לקו המידע במספר 077-2285500. כל אחד ממתנדבי אנ-איי המקומיים אשר יענו, ישמחו לעזור בלי לשפוט אותך ובלי לנסות לאמוד את בעייתך. יתכן שהשיחה הזו תהיה הדבר החשוב ביותר והמשתלם ביותר שעשית אי פעם עבור עצמך.